מוכרים בקראקישלק

המשכנו לזקק את הערק והצטבר אצלנו המלאי. מפחד השכנים, לא יכולנו למכור כלל באותה השכונה ונאלצנו להציע את מרכולתנו במקומות רחוקים. לאחי הגיע השמועה, שבמקום בשם קראקישלק, כארבעים קילומטרים מדילמן, יש כח שהתאסף על מנת להלחם בשלטונו של סימקו. המוג'הדין האלו התאספו מכל כפרי האזור והפכו לכח משמעותי, בעיני עצמם דימו שהם מביסים בקלות את הכורדי, וגם תשומת ליבו של סימקו הופנתה לאיום החדש עליו. בראש המוג'אהדין עמד יוסוף האן, קצין בכיר בצבא האיראני. הוא עצמו חיפש לשתות ערק ואנו יצאנו לספק את הסחורה.

העמסנו על חמור ארבע פחים של ערק ויצאנו לכיוון קראקישלק. כשהתקרבנו, ראינו את המון הלוחמים לבושים בלבוש כורדי מסורתי. על בגדיהם בד התפור בצפיפות כשמלה. הוסט שעליהם היה מעור מעובד עבה עד כדי שכדור רובה לא יכל לחדור דרכו. על ראשם, מבד ארוך, עשו טורבאן ושש חתיכות משי עטפו את ראשם, שערותיהם מציצות פרועות, עינהם בולטות והמראה שלהם מרתיע. הפליא אותי שבמקום התאספו כורדים אך אחי הסביר לי שאלו הם מהאזרים – אג'אם, המתלבשים כך על מנת שלא יזהו את מוצאם.

נכנסנו אל הכפר וביקשנו להיפגש עם המפקד. החיילים שלחו ליוסוף האן הודעה רק אחרי שבדקו אותנו היטב מכף רגל ועד ראש. כששאל השליח מה מטרת ביקורנו, אחי הסביר שיש לנו מטען של ערק עבורו. יוסוף האן שמח, וקרא לאחי מייד שיכנס עם הפחים אליו. קיבלנו עבור המשלוח במזומן יותר מאשר שוויו והמפקד אף ביקש שנעשה את אותם המשלוחים בצורה סדירה. "אתה - אל תחשוש מהתשלום" אמר, "רק תדאג שתמיד יהיה פה ערק!". במשלוח הבא, עמד בדיבורו ושילם אפילו יותר.

באחד מהביקורים נכנס אליו אחי עם הסחורה, והוא הורה לאנשיו לתת לי אוכל בעוד אני ממתין בחוץ. הבטתי סביב וראיתי כל כך הרבה נשק, עד שהאנשים היו קארק1. רוביהם היו מסוג פלינט ועל מותניהם חגרו אקדחי ברבלו והם היו מציבים מטרות ומתאמנים בירי.
מולי, עמד אחד גבוה שאמר לחברו – "רואה את חוט הטלפון? אני אסתובב עם גבי ואפגע בו!"
- "אם תעמוד ישר, אולי יש לך סיכוי..." ענה חברו, והיתה התערבות.
האיש הגבוה הוציא את רובה הפלינט והפכו, עם הקנה לאחור. המטרה הונמכה, והאיש הסתובב וירה לאחור, פוגע בדיוק למטרתו. שערותיי סמרו ועבר בי רעד, אמרתי לעצמי שאלו חזקים יתר על המידה, אכן הגיע יום הדין של סימקו.

את המסעות הלוך ושוב לאותו הכפר עשינו חמש פעמים. לאחר מכן, שמענו שסימקו בא עם צבאו, עלה על קראקישלק ובקלילות רבה, בתוך שעתיים, הביס את אותו הכח והמשיך בדרכו. יומיים לאחר מכן לא היה ניתן לראות זכר לאותם לוחמים שהתפזרו ונעלמו מהמקום. לפי מראה החיילים ולפני החשיבות שייחסו לעצמם, אף אחד לא יכל להאמין שמישהו יכול היה להם. גם אני טעיתי, בעיקר טעיתי משום שברחה מתודעתי העובדה שמדובר באיראנים.
יוסוף האן היה אג'אמי מקווקז וכנראה לא הכיר את האיראנים ואת טיב האנשים שתחת פיקודו. כוחותיו של סימקו לכדו אותו לאחר שצרו על ביתו, והוא כשנואש, כיוון רובה לראשו ולחץ על ההדק.


1 גם בארמית: מלאים עד מעל לראשם

עמוד הבא25 עמוד קודם

יהודי מסלמאס

יומנו של סיניור דמירל

תוכן העניינים:









עמוד הבא25 עמוד קודם