סימקו והפצצה

שאלנו את עצמנו שוב ושוב מה יהיה? מה יהיה סופם של הכורדים שלמדנו כך להכיר? ממשלת איראן שלחו לסימקו כשי ארגז מלא יהלומים וזהב ומלכדו אותו בחומרי נפץ. סימקו קיבל את הארגז בבית הפרלמנט שלו, והוא מאוד מצא חן בעינו. הוא הניחו על אדן החלון, במטרה לפתחו מיד אחר התפילה. הישיבה התמשכה, ועלי האן, אחיו, סבלנותו פקעה. הוא הלך לפתוח את הארגז ומטען הופעל בעוצמה רבה. עלי האן יחד עם עוד חמישה ראשי שבטים כורדים נהרגו במקום והמונים נפצעו. אירוע זה היה בין הגורמים שהשפיעו על סימקו לצאת לקרב שחלק ממנו התרחש כאמור בקראקישלק.

סימקו בתגובה הציב לאחמד שאה1, שליט איראן דאז, אולטימאטום – "יש להסגיר לידינו בתוך שבוע את מי שייצר את הפצצה הזו!" כתב לו, וממשלת איראן מיהרה להיענות.
כמה ימים אחרי הפיצוץ, שלח סימקו כרוז2 בדילמן, שהודיע בלשון זו – "שולחי הפצצה לסימקו יתלו! מי שרוצה לחזות בגזר הדין, שיגיע למרכז העיר ביום רביעי!".
הייתי ילד סקרן והלכתי בתוך ההמונים עד שהגעתי לשורה הראשונה. חיפשתי מסביבי לא ראיתי שם חבל תליה, עובר אורח שעימו שוחחתי צחק כששמע שבאתי לראות אותם נתלים... "מי אמר לך שהם ימותו בתליה?" שאל.

השטח בו חי סימקו, כפי שכתבתי קודם, היה מישור גבוה ורחב ידים בקצה רכס הרים, שבמרכזו בריכה וסביבה האחוזות שבנה ומבנה הפרלמנט שלו. מסביב היו מעיינות ושפע של מים, בבריכות שחו ברווזים וברבורים. הייתה זו הפעם הראשונה בחיי שראיתי טווס.
קצה המישור שעל הרכס הוביל למדרון תלול, בגובה של כעשרה מגדלי מסגדים, הנראה בדרך הטבע כאילו עשוי מאבנים שחצבו בהם. לאותו מקום היה ניתן להגיע רק בדרך אחת בה הלכנו והתאספנו שם בקצה המדרון האדיר הזה. סימקו ואחמד ארא היו שם, והראשון נתן הוראה להביא אחד מהאסירים שהוסגרו לידיו. זה הובא, ידיו קשורות מאחורי גבו ועיניו מכוסות. הציבו את האיש בקצה המדרון ומאחור חבטו בו בחוזקה כך שנפל קדימה. עוד כשהיה באוויר, ירו בו אנשיו סימקו, כך שלא יהיה ספק במותו.

האחרון שהובא אל קצה המדרון עיניו גם היו מכוסות וידיו קשורות. כשהציבו אותו בקצה המדרון והבין שזמנו הגיע, אמר בקול רם, למען ישמעו כולם – "אתה, שימך סימקו. תדע לך, שגבר – לא מכסה את עיני אויביו וקושר את ידיהם!" אמר, ולא חיכה. הוא הלך קדימה וזרק עצמו אל התהום. אנשי סימקו מיהרו וירו גם בו.

צעקותיו בנפילתו מהדהדות עדיין באוזני וגם כעת, שנים לאחר אותו אירוע, התמונה לא משה מנגד עיני.


1 אחמד שאה האחרון משושלת קאג'אר - Ahmad Shah Qajar
2 כרוז עירוני, Tellal, המוסר הודעות פומביות ברחובות העיר לפני תפוצת העיתונות

עמוד הבא26 עמוד קודם

יהודי מסלמאס

יומנו של סיניור דמירל

תוכן העניינים:









עמוד הבא26 עמוד קודם