אנקרה

יצאנו מן האולם ושמואל נלקח על ידי שומריו לבית הסוהר. עורך הדין המליץ בפנינו לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון וקרא אותי אליו לשיחה לאחר מכן. כשהגעתי למשרדו, ראיתי שהוא כועס. "אני", התוודה, "רק אפריע לתקוף את פסק הדין הזה".
"עליכם לקחת אחד מכם ששכל בקודקודו שירדוף את עורכי הדין האלו של התביעה, אם לא תעשו כן מייד לא נקבל תוצאות חיוביות מהערעור גם לאחר שנה שלמה".
כשסיפרתי את דברים אלו לשמואל, הוא התעצב. "אין לי למי לפנות, אין במשפחתי מישהו ששכל בקודקודו. ראית, קרובי המשפחה שלי אפילו לא הלכו לפתוח את החנות שלי. אתה – אתה תקוותי היחידה, אם לא תעשה כן, אבדתי".

בלית ברירה קיבלתי על עצמי את המשימה. "אתה הנציג שלי" אמר שמואל לפני יציאתי, "תוציא כספים ככל שתדרש, תיקח עורך דין טוב וידוע, רק תבטל את ההגליה הזו להאקארי שנגזרה עלי". כשהערעור נשלח לאנקרה, עליתי אני על מטוס בעקבותיה. שכנו של שמואל קוטלר - קאסם, גם הוא לאז עם מבטא כבד, התלווה אלי לנסיעה. לא הכרתי דבר באיסטנבול או באנקרה והערכתי שהמלווה יהיה לי לעזר.

כשהגענו לאנקרה התאכסנו במלון "הים הצפוני" אותו הכיר המלווה שלי. אחרי התארגנות קלה, יצאנו למשרד התובע הכללי לבדוק אם הגיעו המסמכים מואן. עד שיגיעו אלו, היה לנו זמן לשאול ולברר אודות עורכי דין טובים. כל הנשאלים היו תמימי דעים שעורך הדין המפורסם ביותר באנקרה הוא חאמיד שבקט1, שכפי שנאמר הגיש וזכה בתביעה נגד אתאטורק ואחיו הוא שר הביטחון. ביררנו את כתובתו והלכנו למשרדו.

הגענו לבית דירות מפואר בו שכנו משרדי עורך הדין. על הקיר היה שלט עם ציור יד המצביעה למשרדו של האמיד שבקט ואנו הלכנו בעקבותיה וצלצלנו בפעמון. עורך דין פתח את הדלת, בלבוש מסודר וקפדני. "האם כבודו האמיט שבקט?" שאלנו, והוזמנו לאחר כבוד להמתין בחדר המתנה, בעוד עורך הדין הודיע לנו שהאמיט בפגישה ועלינו להמתין עד שיודיענו להכנס. ביננו ובין משרדו של האמיט היתה מחיצת זכוכית חלבית בלבד. ישבנו והצמדנו אוזנינו לזכוכית. במשרד היתה אישה מטופחת שסיפרה לעורך הדין שבעלה הוא הבעלים של מפעל מצליח, ובינהם נכנסה אישה אחרת. בעלה מתכוון לגרש אותה והפעיל קשרים על מנת לתבוע אותה בבית המשפט. היא הגיע לפגישה על מנת להגיש ערעור. "אני יכול להצליח בערעור" שמענו את עורך הדין אומר. "שכר טירחתי יהיה אלפיים לירות, חצי מהסכום מראש והחצי השני לאחר קבלת העירעור". באותה תקופה הסכומים האלו היו הון עתק. האישה עזבה את המשרד לאחר שהשאירה בידיו המחאה.

הוזמנו למשרד ועורך הדין סימן לנו לשבת. "באנו למקום גדול.." לחש קאסם לאוזני. "אספר לך סיפור בנוגע לכך כשנהיה בחוץ".
"מה הצרות שלכם?" פתח עורך הדין בשאלה.
תשובתי היתה מוכנה מראש וסיפרתי את הסיפור במהרה.
- "בעניין הזה אאלץ לראות ולהתייעץ גם עם אחרים, אבל אוכל להצליח בערעור. שכר טרחתי יהיה עשרת אלפים לירות".
- "אני מקבל" אמרתי, "אולם יש לי שאלה – אם אכן יתקבל הערעור שלך על החלטת בית המשפט בואן ויערך משפט חדש, ואם במשפט החדש יקבל הנאשם את אותו העונש, מה יעשה אז?"
- "בעבור עשרת אלפים נוספים, אבוא עד לואן ואטפל בזה שם".
- "אם כך כבודו, נלך ונשקול את הדברים. התביעה הזו לא נגדי, נתייעץ ונשוב להפריע לך שנית" אמרתי.
- "שתדע" אמר עורך הדין ביציאה, "אצלנו לא עורכים משא ומתן יהודי!".

לאחר שיצאנו, לקח קאסם נשימה ארוכה ואמר במבטא לאז כבד – "אמרתי לך שיש לי סיפור, אז הינהו: אצלנו בחודש הרמדאן לא מעשנים סיגריות, זה פוגע בצום. היו פעם שני חברים שהלכו בדרך במהלך החודש ואחד מהם הוציא סיגריה והתחיל לעשן. העיר לו חברו על כך שהוא פוגע בצום, אך זה המשיך בשלו ועישן. הוא טען שסיגריה מותרת וחברו התעקש על כך שלא, כך התווכחו עד שהגיע להסכמה שייגשו שניהם להוג'ה על מנת שייתן את דעתו.
בדרכם אל ההוג'ה ראו פתאום שמולם הולך ובא המופתי2. שאל אותו הבחור שלא מעשן – מופתי אפנדי, האם סיגריה מקלקלת את הצום או לא? אנא אמור לנו. המופתי השיב במהירות - איזו שאלה? בטח שמקלקלת! האיש שמח על כך שניצח בהימור אך חברו המעשן עצר אותו ואמר – נכון, אתה צודק. אבל לא התכוונתי שנשאל את האיש הבכיר ביותר את השאלה הזו!".

אנחנו הגענו לעורך הדין הבכיר ביותר. החלטנו ללכת ולמצוא עורך דין אחר. מדי יום המשכנו ללכת ולבדוק אם הגיעו המסמכים מואן ולא הזנחנו את הדבר. מאחר והיינו זרים במקום, שאלנו שוב אנשים שנקרו בדרכנו אודות עורך דין והגענו לעו"ד סעים דורה3, אדם כבד גוף וחביב. - "טוב, מה מפריע לכם?" שאל.
- הסברתי שוב את הסיפור.
- "אתם זרים פה..." אמר בפתיחות עורך הדין. "לכל מקום שתלכו ינסו לקחת מכם הרבה כסף. אתם יכולים לפנות ולהקיש על הרבה דלתות, מהפקידים הזוטרים עד הקאימקאם, בתי המשפט ועוד. הדלת הזו שלי היא הדלת האחרונה שלכם, אם פה הכסף לא יעשה את העבודה, אז אין צדק בעולם. מי הנאשם?"
- הסברתי לו על שמואל קוטלר.
- "שישלח אלי ייפוי כח, אני אלך ויקח את כל המסמכים והתעודות ואקרא אותם בעיון. אם מישהו אומר לך שימצא במסמכים משהוא להיאחז בו על מנת לתקוף את התביעה, וגם יאמר לך שהוא כותב לאלוהים בכבודו ובעצמו על מנת לעזור לך, הוא לא אומר אמת. אני, מה שבכוונתי לעשות גם אלוהים לא יעשה, זה היה הדבר האחרון שניתן לעשות."
מעודד מהנחישות של עורך הדין, שאלתי מה התמורה שנשלם עבור אותה טירחה.
- "שכר טרחתי יהיה הוצאות נסיעה במונית הלוך וחזור ושכר על הגשת בקשה. קח את הכרטיס שלי ודאג שאקבל בדחיפות ייפוי כח!".

יצאנו בהרגשה טובה משנכנסנו. "איזה אדם טוב!" אמר קאסם, בדרכנו לדואר. שיגרנו מברק בהול לואן על מנת שישלחו אלינו את ייפוי הכח. "הנה מצאנו עורך דין" אמר קאסם וכמה ימים לאחר מכן, כשהוא סיים את ענייניו בעיר, נפרדנו והוא המשיך לאיסטנבול. בכל יום אני המשכתי ללכת לדואר בציפייה לקבל את ייפוי הכח והלכתי למשרד המשפטים לבקש את מסמכי המשפט שטרם הגיעו.

1 טורקית - Hamit şevket
2 מופתי הינו בעל סמכות דתית גבוהה משל הוג'ה
3 סעים דורה (Saim Dora) נשיא לשכת עורכי הדין באנקרה בשנים 1946 עד 1956

עמוד הבא38 עמוד קודם

יהודי מסלמאס

יומנו של סיניור דמירל

תוכן העניינים:









עמוד הבא38 עמוד קודם